ספר מצוות קטן, רמזים צ״ג

מהדורה: עמודי הגולה, קאפוסט תק"פ

« ספר מצוות קטן Introduction ספר מצוות קטן א׳ »

93 ספר מצוות קטן פתח ↗

רמב"ם הלכות סוכה פד וסמ"ג עשין מג טור א"ח תרלג ותרלד. לישב בסוכה דכתיב ויקרא כ״ג:מ״ב בסכות תשבו תנן התם סוכה שהיא גבוהה למעלה מעשרים אמה פסולה: ושאינה גבוהה עשרה טפחים ושאין לה שלשה דפנות ושחמתה מרובה מצלתה פסולה: ומסקינן כשחמתה מרובה מצלתה מחמת סיכוך ולא מחמת דפנות ומסקינן דסוכה דירת עראי בעינן ומסקינן דסוכה מכל מקום כשירה והוא שעשויה לצל: תנו רבנן בסכת תשבו ולא בסכה שתחת סוכה ולא בסוכה שתחת אילן ולא בסכה שתחת הבית: ומחסרון הו"או קא דריש פירס עליה סדין מפני החמה או תחתיה מפני הנשר פסול: אבל לנאותה אם הוא בתוך ד' טפחים לגג כשרה ויש מפרשים מפני הנשר שלא יפלו העלין ויהיה חמתה מרובה מצלתה אבל מפני העלין שלא יפלו על השלחן הוי כלנאותה וכשירה ונויי סוכה אין ממעטי' בסוכה: ומסקינן דמותר לישן בכילה בסוכ' כשאין לה גג טפח אבל יש לה גג טפח אסור רק למצטער ואסור להסתפק מנוי סוכ' כל ז' ומעצי סוכ' עד מוצאי י"ט האחרון של חג אך בנויי סוכה מהני תנאה אם אמר מערב יום טוב איני בודל מהם כל בין השמשות ובעצים לא מהני תנאה דעל כרחו יבדל מהם בין השמשות משום סתירת אהל אפי' נפלה הסוכ' אסור ליקח מהם כדמוכח בביצה פ' המבי' לפירוש ר"י: והלכה כבית שמאי דאמר צריכה סוכה שתהא מחזקת ראשו ורובו ושלחנו דהיינו ז' טפחי' על ז"ט וצריך שיהא ראשו ורובו ושלחנו תוך הסוכ' וסוכה שיש לה ב' דפנות כהלכתן כלומ' כמין גם עושה פס טפח ומשהו ומעמידו בפחו' משלש' סמוך לדופן ועושה לו צורת הפתח לגמור את הדופן השלישי קנה מכאן וקנה מכאן וקנה על גביהן: ושתי דפנו' כמו מבוי צריך לעשות דופן מארבע' ומשהו ומעמידו בפחות מג' לדופן ועוש' לו צורת פתח: סכך המרוחק מן הדפנות ג' טפחי' פסול: ובית שנפחת באמצ' וסכך במקום הפחת וסביב סביב סמוך לכותלים יש סכך פסול שהו' מן הגג עצמו: וכן סוכ' שהקיפוה בסכך פסול והסכך כשר באמצע ועתה מפסיק הסכך פסול בין הסכ' כשר והדפנו' אם הסכך פסול פחות מד' אמות כשרה: דאמרינן דופן עקומה עד ארבע אמות: ומכל מקום אין ישנים תחת הסכך פסול: ולא תחת האויר אפילו פחות מג' טפחים: סכך פסול פוסל באמצע בד' טפחי' ואיזה סכך פסול מחובר או דבר המקבל טומאה או דבר שאין גידולו מן הארץ כגון עורו' של בהמות ואפילו מחוסרין מלאכה שאין מקבלין טומאה או חבילי קש או חבילי עצים וכל אגד שאינו עשוי לטלטול אינו אגד וכן אגד העשוי בידי שמים לא שמיה אגד ואגד דחד לא שמיה אגד ונסרים שיש ברחבם ד' טפחים אף על פי שאין מקבלין טומאה פסולין לסכך בהם משום גזירת תקרה : ותקר' שאין עליה מעזיבה מפקפק הנסרים כולם או נוטל אחד מבנתים ואומר השר מקוצי דדוקא כשהוא מסכך על גביו אבל אם הוא מסכך מתחתיו צריך ליטול הכל שסכ' פסול פוסל כל מה שתחתיו : סוכה המדולדלת כשרה פי' קנה עולה קנה יורד: סוכה שאין לה גג פסולה וסוכה עגולה אם יש בתוכה כדי לרבע ז' טפחים על ז' כשרה אף על פי שאין לה זויות: סוכה שיש בה פתחים וחלונות בעשר ניתרת בצורת פתח אבל יותר מעש' צריך שיהא העומד מרוב' על הפרוץ או פרוץ כעומד ולא מהני צורת פתחו סוכה גזולה או שאולה כשרה: נשים ועבדי' וקטנים הצריכי' לאמן פטורי' מן הסוכ': ומהו קטן צריך לאמו דקרי אמא אמא כשנעור עד שבאת אליו: חולי' ומשמשיהם פטורין מן הסוכ' אפי' לא חש אלא בעיניו או בראשו ומצטער הוא פטו' ומשמשיו חייבים: אבל חייב בסוכה: חתן וכל שושביניו פטורין שלוחי מצו' פטורין מן הסוכ' הולכי דרכי' ביו' פטורין ביום: וחייבי' בלילה הולכי דרכים בליל' פטורין בלילה וחייבין ביו' שומרי גנות ופרדסי' פטורין בין ביום בין בלילה : תנו רבנן כל ז' ימים עושה אדם סוכתו דירת קבע וביתו דירת עראי: היו לו כלים ומצעות נאי' מעלן לסוכה: אוכל ושותה ומטייל בסוכה ושונה בסוכה גירסא אבל כשהוא מעיין בסברא או בשמעתא מעיין חוץ לסוכה: מאני מיכלי בר ממטללת' מאני משתיא במטללתא: אוכלין ושותין עראי חוץ לסוכה: וכמה עראי כדכריך בר בי רב ועייל לכל' וזהו פחו' מכביצ': ופירות אינן צריכין סוכה והרוצה להחמיר אפילו בפירות יחמי': ואין ישנים חוץ לסוכה אפי' עראי: ת"ר ירדו גשמים הרי זה נכנס לתוך ביתו מאימתי משתסרח המקפה פי' מקפ' של גריסים שאינה ממהרת להתקלקל כ"כ כשאר המקפה ואם פסקו הגשמים בעוד שהוא אוכל ושותה גומר סעודתו בביתו ואם היה ישן בסוכה וירדו גשמי' עד שנצטער נכנס לביתו: פסקו גשמים אין מחייבין אותו ליכנס עד שיעור ויעלה עמוד השחר: ומברך בעשייתה שהחיינו ואין מברך לעשות סוכה כדמוכח בפרק החליל נכנס בסוכ' לאכול מברך לישב ואחר כך זמן בשביל היו' ובכל שעה שנכנס לאכול מברך לישב ואותה ברכה פוטרת שינה וטיול: בשמיני ספק שביעי יתובי יתבינן בין בלילה בין ביום ברוכי לא מברכינן אם אירע יום שמיני עצרת בשבת היה אוכל סעודה שלישית בסוכה:

93 ספר מצוות גדול פתח ↗

אמור בסכות תשבו שבעת ימים:

93 ספר המצוות לרס"ג פתח ↗

וְסֻכָּה

1 לישב בסוכה דכתיב בסכות תשבו ז' ימים שם

93 משנה תורה, מצוות עשה פתח ↗

לישב בסוכה שבעת ימים, שנאמר: "בסוכות תשבו, שבעת ימים" ויקרא כג,מב.

93 ספר החינוך פתח ↗

מִצְוַת יְשִׁיבַת סֻכָּה – מִצְוַת סֻכָּה, שֶׁנִּצְטַוִּינוּ לָשֶׁבֶת בַּסֻּכָּה שִׁבְעַת יָמִים, שֶׁנֶּאֱמַר ויקרא כג מב בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים, וְיוֹם רִאשׁוֹן הוּא יוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּתִשְׁרֵי. מִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוָה. מָה שֶׁמְּפֹרָשׁ בַּכָּתוּב, לְמַעַן נִזְכֹּר הַנִּסִּים הַגְּדוֹלִים שֶׁעָשָׂה הָאֵל בָּרוּךְ הוּא לַאֲבוֹתֵינוּ בַּמִּדְבָּר בְּצֵאתָם מִמִּצְרַיִם שֶׁסִּכְּכָם בְּעַנְנֵי כָּבוֹד שֶׁלֹּא יַזִּיק לָהֶם הַשֶּׁמֶשׁ בַּיּוֹם וְקֶרַח בַּלַּיְלָה. וְיֵשׁ שֶׁפֵּרְשׁוּ סוכה יא, ב, שֶׁסֻּכּוֹת מַמָּשׁ עָשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר, וּמִתּוֹךְ זְכִירַת נִפְלְאוֹתָיו שֶׁעָשָׂה עִמָּנוּ וְעִם אֲבוֹתֵינוּ נִזָּהֵר בְּמִצְוֹתָיו בָּרוּךְ הוּא, וְנִהְיֶה רְאוּיִים לְקַבָּלַת הַטּוֹבָה מֵאִתּוֹ, וְזֶהוּ חֶפְצוֹ בָּרוּךְ הוּא שֶׁחָפֵץ לְהֵיטִיב. מִדִּינֵי הַמִּצְוָה. מָה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שם ב, א, סֻכָּה שֶׁהִיא גְּבוֹהָה לְמַעְלָה מֵעֶשְׂרִים אַמָּה פְּסוּלָה, וְכֵן אִם הִיא נְמוּכָה לְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים, וּבְרָחְבָּהּ צָרִיךְ שִׁבְעָה טְפָחִים עַל שִׁבְעָה, וּפָחוֹת מִכֵּן פְּסוּלָה, וּצְרִיכָה שָׁלֹשׁ דְּפָנוֹת, וְצוּרַת פֶּתַח שֶׁהִיא קָנֶה מִכָּאן וְקָנֶה מִכָּאן וְקָנֶה עַל גַּבֵּיהֶן. וְדִין צִלָּתָהּ מְרֻבָּה מֵחַמָּתָהּ שֶׁכְּשֵׁרָה, וְאִם לָאו פְּסוּלָה, וְהַמְּעֻבָּה כְּמִין בַּיִת כְּשֵׁרָה, וְדִין הָעוֹשֶׂה סֻכָּתוֹ בֵּין הָאִילָנוֹת וְהָאִילָנוֹת דְּפָנוֹת לָהּ, וְדִין הָעוֹשֶׂה סֻכָּתוֹ בְּרֹאשׁ הָעֲגָלָה אוֹ בְּרֹאשׁ הַסְּפִינָה, וְדִין סִכֵּךְ עַל גַּבֵּי אַכְסַדְרָה שֶׁיֵּשׁ לָהּ פַּצִּימִין בֵּין מִבִּפְנִים בֵּין מִבַּחוּץ כְּשֵׁרָה, וְדִין הַסְּכָךְ שֶׁהַחִיּוּב לַעֲשׂוֹתוֹ מִדָּבָר שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה, כְּגוֹן פְּסֹלֶת גֹּרֶן וְיֶקֶב, אֲבָל לֹא בְּדָבָר הַמְקַבֵּל טֻמְאָה, וְדִין סְכָךְ פָּסוּל בָּאֶמְצַע אוֹ מִן הַצַּד, וְדִין אֲוִיר שְׁלֹשָׁה שֶׁפּוֹסֵל בֵּין בָּאֶמְצַע בֵּין מִן הַצַּד בְּסֻכָּה קְטַנָּה, וְדִין פֵּרַס עָלֶיהָ סָדִין מִפְּנֵי הַחַמָּה אוֹ תַּחְתֶּיהָ מִפְּנֵי הַנְּשָׁר שֶׁפְּסוּלָה, פְּרָסָן לְנָאוֹתָהּ כְּשֵׁרָה, שֶׁכָּל לְנָאוֹתָהּ כְּשֵׁרָה. וְדִין סֻכָּה עַל גַּבֵּי סֻכָּה, וְדִין יָשֵׁן בְּכִלָּה בַּסֻּכָּה, שֶׁאִם יֵשׁ לָהּ גַּג אֲפִלּוּ גַּג טֶפַח אָסוּר וְאִם לָאו מֻתָּר, וְהַיָּשֵׁן תַּחַת הַמִּטָּה בַּסֻּכָּה שֶׁאִם גְּבוֹהָה עֲשָׂרָה טְפָחִים אָסוּר, וְאִם לָאו מֻתָּר, וְאַף עַל גַּב דִּבְקִינוֹפוֹת אָסוּר אַף עַל גַּב דְּלֹא גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה, שָׁאנֵי מִטָּה הוֹאִיל וּלְגַבָּהּ הִיא עֲשׂוּיָה, וְהַפּוֹרֵס סָדִין עַל שְׁנֵי נַקְלִיטִין מֻתָּר לִישַׁן תַּחְתָּיו, לְפִי שֶׁאֵין לוֹ גַּג, וַהֲרֵי הוּא כְּמִי שֶׁעוֹשֶׂה חָלָל בַּאֲצִילֵי יָדָיו שֶׁזֶּה וַדַּאי מֻתָּר. וְדִין סֻכָּה גְּזוּלָה שֶׁכְּשֵׁרָה, לְפִי שֶׁאֵין קַרְקַע נִגְזֶלֶת, וַאֲפִילּוּ גָּזַל הָעֵצִים וְעָשָׂה מֵהֶן סֻכָּה כְּשֵׁרָה, מִתַּקָּנַת חֲכָמִים שֶׁתִּקְּנוּ לְשַׁלֵּם דְּמֵי עֵצִים. וְדִין מִצְטַעֵר שֶׁפָּטוּר מִן הַסֻּכָּה, שֶׁהַתּוֹרָה אָמְרָה תֵּשְׁבוּ כְּעֵין תָּדוּרוּ, וְכָל שֶׁכֵּן חוֹלֶה שֶׁפָּטוּר גַּם כֵּן מִטַּעַם זֶה, וַאֲפִלּוּ מְשַׁמְּשֵׁי חוֹלֶה פְּטוּרִים, וְכָל שְׁלוּחֵי מִצְוָה, וְכֵן הֶחָתָן וְכָל חֲבוּרָתוֹ, דְּמִצְוָה עָבְדִי וְדִין הוֹלְכֵי דְּרָכִים, וְשׁוֹמְרֵי גַּנּוֹת וּפַרְדֵּסִים, וְשׁוֹמְרֵי הָעִיר, וְדִין יָרְדוּ גְּשָׁמִים, וְדִין סֻכַּת גנב"ך ורקב"ש שֶׁכְּשֵׁרָה. וְדִין עֲצֵי סֻכָּה שֶׁאֲסוּרִין כָּל שִׁבְעָה מִדְּאוֹרַיְתָא, וּבְיוֹם הַשְּׁמִינִי וּתְשִׁיעִי בַּגּוֹלָה אֲסוּרִין מִשּׁוּם מֻקְצֶה. וְנוֹיֵי סֻכָּה אֲסוּרִין מִשּׁוּם בִּזּוּיֵי מִצְוָה, מִשֵּׁם הָרַמְבַּ"ן זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה במלחמות ה ביצה פ"ד, וְיֶתֶר רֻבֵּי פְּרָטֶיהָ, מְבֹאָרִים בַּמַּסֶּכְתָּא הַבְּנוּיָה עַל זֶה וְהִיא מַסֶּכֶת סֻכָּה א"ח סימן תרכה. וְנוֹהֶגֶת בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן בִּזְכָרִים אֲבָל לֹא בִּנְקֵבוֹת, וְהָעוֹבֵר עַל זֶה וְלֹא אָכַל אֲכִילָה שֶׁל פַּת בַּסֻּכָּה, אוֹ שֶׁלֹּא יָשַׁן בָּהּ וַאֲפִלּוּ שְׁנַת עֲרַאי, וְהוּא שֶׁלֹּא יִהְיֶה חוֹלֶה אוֹ מִצְטַעֵר אוֹ פָּטוּר מֵחֲמַת הַדְּבָרִים שֶׁאָמַרְנוּ בִּטֵּל עֲשֵׂה זֶה, וּכְבָר כָּתַבְתִּי לְמַעְלָה מצוה ו', שֶׁבֵּית דִּין כּוֹפִין עַל בִּטּוּל עֲשֵׂה. וְלַיְלָה הָרִאשׁוֹן חַיָּב כָּל אָדָם מִדְּאוֹרַיְתָא לֶאֱכֹל בָּהּ כַּזַּיִת פַּת לְכָל הַפָּחוֹת שְׁאָר הַיָּמִים רְשׁוּת, שֶׁאִם רָצָה לֶאֱכֹל חוּץ מִן הַסֻּכָּה אוֹכֵל, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יֹאכַל אֲכִילַת קֶבַע שֶׁל פַּת אֶלָּא בַּסֻּכָּה, וַחֲסִידִים הָרִאשׁוֹנִים לֹא הָיוּ אוֹכְלִין שׁוּם דָּבָר כִּי אִם בַּסֻּכָּה סוכה כו ב.

« ספר מצוות קטן Introduction ספר מצוות קטן א׳ »